"היחסים עם רוסיה בתקופת ילצין - מהטובים שהיו"

בוריס ילצין, נשיא רוסיה לשעבר, הובא היום (ד') למנוחות ואחד מני רבים שהוקירו אותו וזוכרים אותו לטובה הוא אריה לוין, קונסול ישראל ולאחר מכן השגריר במוסקבה, בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים - תקופת התפרקות ברית המועצות.

"ילצין היה התגלמות הדור הרוסי הישן", סיפר היום לוין בשיחה עם ynet. "הוא נולד בסיביר והיה איש אדמה מובהק, חזק מאד ומלא כוח רצון. נכון - הוא היה שתיין ואהב לבלות, אבל בסופו של דבר העובדה שהוא אחראי לקץ הקומוניזם, היתה לזכותו בלבד".

לוין הגיע למוסקבה עם תחילת התפוררות משטרו של מיכאיל גורבצ'וב והיה נוכח באחד המהלכים המשמעותיים במאה הקודמת. "אחרי עשרים וארבע שנים בהן היחסים בין רוסיה לישראל היו מנותקים, חידשנו אותם בסוף 1991. גורבצ'וב, נשיא רוסיה לפני ילצין, לא הסכים לקבל את מכתב האמנה שלי ושל שגרירים אחרים ממדינות אחרות (מסמך המוגש על ידי השגרירים ומתווה את היחסים בין המדינות - ל.ש).

"ב-1988 עמדתי בראש קבוצת דיפלומטים שנשלחה למוסקבה כדי לחדש את היחסים עם ישראל. הרוסים לא רצו להכיר בנו ולכן עבדנו במסגרת השגרירות ההולנדית שייצגה אותנו מולם. היו לי מגעים עם ילצין עוד לפני שהגשתי לו את מכתב האמנה ולפני שהפך לנשיא רוסיה, כי חשבתי שראוי לקיים יחסים עם הרפובליקה הזו".

לאחר פירוק ברית המועצות וכינון היחסים מחדש בין רוסיה לישראל, התהדקו גם היחסים בין לוין לילצין. "כשהפך לנשיא והגשתי לו את האמנה, היתה בינינו שיחה מאוד נעימה", נזכר השגריר לשעבר. "הוא אירח אותי ואמר לי שזו היתה טעות להפסיק את היחסים בין ישראל לרוסיה, שהקשרים בין המדינות צריכים להיות טובים. באותה שיחה ביקשתי ממנו שישים לב להתחזקות התנועה האנטישמית בארצו. הוא היה נינוח מאוד ושתה איתי שמפניה.

"לאחר מכן היו לי מספר מגעים נוספים עם ילצין, אבל הוא החל להידרדר והפך שיכור. בסך הכל היחס שלו לישראל היה חיובי מאוד והיחסים בתקופתו בין ישראל לרוסיה היו טובים מאוד - גם בהשוואה לתקופה שקדמה לה וגם בהשוואה לזו שבאה אחריה, עם כניסתו של ולדימיר פוטין לתפקיד. נפתחו בינינו הרבה מאוד דלתות ואפשרויות, הם היו מוכנים לשתף איתנו פעולה ויכולנו להסביר להם גם את היחסים עם העולם המוסלמי".

לוין מזכיר כי למרות דמותו הצבעונית של ילצין, יש לזכור אותו גם בשל הישגיו המדינייים, לפחות חלקם: "ילצין שם קץ לקומוניזם. הוא הביא עימו שינוי מרחיק לכת בהשוואה לתקופה שקדמה לו, הוא היה פתוח למערב והדמוקרטיה היתה חשובה לו מאוד. הבעיה היא שהוא לא הצליח להתמיד בזה, מכיוון שהוא לא היה מספיק בקיא בתהליכים דמוקרטיים. הוא הפך את ברית המועצות למשטר של שווקים פתוחים ועשה דברים גדולים מאוד בשביל רוסיה מבחינת הכלכלה, החברה והמשטרה. חוסר המיומנות שלו הביאה בסופו של דבר להתמוטטות הכלכלית".